כישלון החינוך סכנה קיומית למדינת ישראל

נובמבר 1, 2006

ישראל, מדינה קטנה עם אוייבים סביב לה. מה לה למדינה הזו שהצליחה לשרוד כמו פרח בים החולות שאיימו לכסותה? מה הופך את המדינה לכל כך מיוחדת שעשרות מדינות ערב לא יכלו לה? הרי אם נעצור רגע ונביט סביב נראה מיד כי מדובר במדינה קטנה ללא מחצבים ללא נכסים אסטרטגים אפילו ללא תיירים בזבזנים שהיו אמורים להציף את הארץ המובטחת לאורכה ולרוחבה. אז כיצד הפכה המדינה העניה הזו לאמפריית המזרח התיכון? ובכן כמובן שהתשובה אינה פשוטה אך אין ספק כי חלק גדול מהפתרון טמון במשאב האיכותי ביותר שלנו והוא ההון האנושי. לישראלים רבים יש נטיה לקטר על אחיהם האזרחים איכשהו הישראלים תמיד הכי גסים הכי פרמיטיבים והכי טיפשים אבל אם נבדוק את נתוני היצוא של המדינה ניתן יהיה לראות תמונה קצת שונה. כ 60% מיצוא מדינת ישראל הוא יצוא אינטלקטואלי ולא יצוא סחורות שנוצרו בבתי מלאכה. המדינה בעיקר מיייצאת ידע. אם זה בהיי-טק, ידע חקלאי או כל תעשיית ידע אחרת. סוג תעשיה זו מתבסס על כוח אדם אקדמאי איכותי ובעל מעוף שיכול להמשיך ולספק רעיונות חדשים וידע שלא קיים בעולם הגדול. גם יצוא הסחורות כגון תעשיית הנשק החלל ואפילו היהלומים מתבססת על מהנדסים וטכנאים משכילים. תעשית הידע המצליחה הזו היא הגורם לכך שישראל נמצאת תמיד צעד אחד קדימה לפני שכנותיה התעשיה מזרימה כסף לממשלה וכך אנו יכולים לקנות עוד מוצרי מיגון לצה"ל להעלות את רמת החיים ולספק בריאות טובה יותר לכלל האוכלוסיה.
לאחרונה ניתן לראות התדרדרות מבהילה בדור החדש. הציונים בבית הספר נופלים הטוקבקים באינטרנט מלאים שגיאות כתיב ומקומה של ישראל בדרוג העולמי מתדרדר. אחת הביקורות כנגד הממשלה היא שאין לה אג'נדה. מדוע כולם נוהגים להגדיר אג'נדה רק בהקשר הפלסטינאי קידום החינוך הישראל ושמירה על רמתו הנוכחית היא צורך קיומי אסטרטגי חשוב ואולי אף חשוב יותר מהסכם שלום זה או אחר עם הפלסטינאים. לצערי בזמן האחרון הממשלה מסרבת לראות את הצורך בגורם זה. תקציבי מחקר מקוצצים ומאלצים סטודנטים רבים להגר למעבדות עשירות יותר בחו"ל. עולות קריאות בממשלה לצימצום הספסוד בשכר הלימוד של האוניברסיטה והמורים עם התלמידים בבתי הספר היסודיים יושבים מבולבלים מול שיטות לימוד חדשניות שמתחלפות על בסיס שנתי. כל תהליך החינוך במדינה על סף קריסה.
פרופ' אהרן צ'חנובר ו פרופ' ישראל אומן זוכי פרס הנובל התריעו לאחרונה כנגד ההתדרדרות של מוסדות החינוך. פרופ' צ'חנובר: "קיימת הידרדרות השכלתית בכל הרמות. אפילו אצל בעלי תארים אקדמאיים אני מוצא לשון עילגת, היעדר עומק תרבותי, בורות בהיסטוריה כללית ובתולדות עם ישראל. אנחנו זקוקים למוסדות השכלה גבוהה שבראשם מנהיגות סוללת דרך, והמנהיגות הזאת נעלמה".
אם לא נגדיר את החינוך כיעד אסטרטגי וקיומי נמצא עצמנו בעוד 30 שנים כסתם עוד מדינה אחת מני רבות במזרח התיכון חבל שבמדינת הסמוך לא מתכננים קדימה. הכל יהיה בסדר נעבור גם את זה. כמה חבל שכשעניינינו חינוך את התוצאות רואים רק לאחר שנת דור.

?האם יש צורך בשינוי שיטת הממשל בישראל

אוגוסט 16, 2006

כנסת ישראל

מדינת ישראל מתגאה בשיטת הממשל הדמוקרטית שלה, אך האם זו השיטה הטובה ביותר?
קיימות שלושה שיטות ממשל דמוקרטיות בסיסיות:
דמוקרטיה נשיאותית: הנשיא נבחר ע"י העם והוא זה שמרכיב את הרשות המבצעת ( ממשלה ) מקרב אנשים מקצועיים ללא שיוך מפלגתי. במקביל נבחרת הרשות המחוקקת. דוגמא: ארה"ב.
דמוקרטיה פרלמנטרית: העם בוחר באופן ישיר את נציגיו לפרלמנט ( הרשות המחוקקת ) והרשות המבצעת נבחרת מתוך הפרלמנט ע"י רוב. דוגמא: בריטניה.
דמוקרטיה מעורבת: העם בוחר במפלגה המיצגת אותו. כל מפלגה בוחרת את נציגיה ברשות המחוקק ורשות המבצעת נבחרת ע"י רוב. דוגמא: ישראל.

שיטת הממשל הנהוגה בארץ טומנת בחובה חסרונות רבים:
ממשלה לא יציבה:
כל ראש ממשלה בישראל נבחר לקדנציה בת ארבע שנים. אך כולנו מכירים את האמת המרה. במדינה בה אירוע רודף אירוע וקואליציות מתהפכות כמו שיפוד על האש כמעט בלתי אפשרי להחזיק ממשלה יציבה לאורך זמן. הנה רשימת הממשלות האחרונות שלא זכו לסיים את קדנצית ארבעת השנים. כנסת העשירת, כנסת האחת-העשרה, כנסת השלוש-עשרה, כנסת הארבע-עשרה, כנסת החמש-עשרה, כנסת השש-עשרה.
אי יציבות הממשלה גוררת בזבוז משאבי הממשלה לצורך הישרדותה ובמקום שהרשות המבצעת תתפנה לבצע היא עסוקה בתחזוקת קשריה הפוליטית ובדאגה לעתידה. בממשל נשיאותי הנשיא נבחר ע"י העם ולכן ניתן להפילו רק בעקבות מעשה פלילי.
שרים לא מקצועיים:
לאחרונה בעקבות מלחמת לבנון 2006 הועלו כמה טענות כנגד שר הביטחון אמיר פרץ בגין חוסר ניסיונו הצבאי ולפיכך אינו מסוגל לנהל מלחמה כראוי. בשיטת הממשל בישראל השרים נבחרים מתוך הכנסת ותפקידם נקבע לפי קשריהם הפוליטים ולא לפי יכולתם המקצועית. אין כך הדבר בשיטות האחרות בהן הנשיא בוחר את שריו מבין אנשים מקצועיים ללא שיכות מפלגתית.
אגואיזם מפלגתי:
מכיוון שכל מפלגה מייצגת רק את הסקטור שבחר בה, אין היא מרגישה מחוייבות לדאוג לשאר אזרחי המדינה ולכן נוצר מצב שהאינטרס הקולקטיבי נמצא שני לאינטרס המפלגתי. בשיטות אחרות אין יצוג ספציפי לכל סקטור במדינה ולכן הנבחרים מייצגים את כל אנשי האיזור שממנו נבחרו.
בארץ קיימות ארבעה מפלגות לזרמי דת שונים, מפלגה המייצגת פנסיונרים וכו… לכן כל ניסיון לאישור תקציב למשל גורר מלחמת סחיטות סקטוריאלית.
חוסר תיאום:
מכיוון שהממשלה נבחרת מתוך הרשות המחוקקת, הקואלציה בנויה ממגוון מפלגות שונות כך שיתכן כי שר החוץ, ראש הממשלה ושר הביטחון מגיעים ממפלגות שונות בעלי דיעות שונות. הדבר יוצר חוסר תיאום וקולות שונים המגיעים מתוך אותה הממשלה. כל שר אינו מרגיש מחוייב לדרך ראש הממשלה אלא לדרך מפלגתו. בממשלה נשיאותית כולם כפופים לנשיא ולכן אין "מרידות" הממשלה עובדת כגוף אחד.

ישנם גם כמה יתרונות בשיטה הנוכחית:
שיקוף דעת העם בכנסת:
כל פלג דעות בעם מיוצג ע"י אחוז דומה בכנסת ולכן מתקבלת תמונת שיקוף של אזרחי המדינה.
מבחינה זו ישראל יותר דמוקרטית מרבות ממדינות המערב כגון ארה"ב ובריטניה אשר בהן הפרלמנט לא מיוצר ע"י אחוז זהה לדעות העם. כאמור בשיטות אילו המדינה מחולקת לאיזורים ומכל איזור נבחרים נציגים לרשות המחוקקת כך שכל נציג אמור ליצג את כל תושבי האיזור ממנו נבחר גם את אילו שלא בחרו בו.
אי חסינותה של הממשלה לטעויות:
יתרון נוסף ( למרות שניתן לראות בו גם כחיסרון ) הוא היכולת להפיל את הממשלה בקלות יחסית ע"י השגת רוב לפיזור הכנסת ולכן כל טעות של הממשלה עלולה לגרום למפלתה.

השיטה המועדפת לדעת רבים היא השיטה הנשיאותית. ב 1992 הוביל בנימין נתניהו מהלך שניסה להחליף את השיטה הקיימת בנשיאותית אך מכיוון שנתקל ההתנגדות עזה, עבר רק חוק הבחירה הישירה לראשות הממשלה ללא שאר מאפייני השיטה. הדבר גרם להתחזקות המפלגות הקטנות ובסופו של דבר לקריסת השיטה.

אנשי ממשל התומכים במעבר לשיטה הנשיאותית:
ח"כ בנימין נתניהו.
ראש הממשלה לשעבר יצחק רבין החליט לתמוך בשיטה כשחזר לארץ ב‭1974-‬ מתפקיד השגריר בארצות הברית.
ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון שהכניס למצא קדימה את הצורך בשינוי שיטת הממשל.
ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק.
ציטוט: "בשיטה הנוכחית, כל אחד מהשרים עומד בראש פירמידה פוליטית יריבה, מה שיוצר חיכוך בלתי אפשרי. תראה מה קורה בארצות הברית. שם, כשהנשיא רוצה למנות שרים, הוא לוקח לתפקיד את האנשים הכי טובים ומתאימים,ולא יעלה על הדעת שהם לא יהיו נאמנים לו. מתי שמעת על שר חוץ אמריקני שאומר שיש את המדיניות של הנשיא ויש את המדיניות הפרטית שלו, או שר ביטחון שמודיע שהוא לא חייל של ראש הממשלה?."
ח"כ לשעבר שלמה בן עמיהנה דעותיו בנושא
ח"כ חיים רמון YNET
ח"כ אביגדור ליברמן.
ח"כ לשעבר פרופ' אמנון רובינשטיין.

המתנגדים למשטר נשיאותי:
מפלגת מרץ-יחד, מתוך מצא המפלגה לכנסת ה-17:
"המשטר הפרלמנטרי הוא אחד הנדבכים הבסיסיים בדמוקרטיה הישראלית. מרצ-יחד מתנגדת לכינון משטר נשיאותי בישראל, דבר המהווה איום של ממש על הדמוקרטיה הישראלית. כל שינוי בשיטת הבחירות חייב לשמר את עקרון היחסיות ולדאוג לייצוגן של כל הקבוצות והדעות במוסדות השלטון"

קישורים:
סוגי ממשל השונים באיור.

מחדלי מלחמת לבנון 2006

אוגוסט 13, 2006

 מלחמה בצפון

וועידות חקירה רבות עוד יקומו וראשים רבים יתעופפו בעקבות מחדלי מלחמת לבנון 2006. איך יתכן שצה"ל הצבא החזק והמתוחכם מתנהל באופן מביש כל כך?
מחדלי המלחמה לא נבעו מהדרג הצבאי בלבד, התקשורת דאגה לשדר דיווחים מיותרים בזמן אמת ישירות ליחידת האזנה של חיזבאללה ולא ארצה להזכיר את הבעיות בדרג המדיני אך לא ניתן בפורום קטן זה להתיחס לכל כך הרבה גורמים. המטרה הצנועה של פוסט זה הוא למנות את מחדלי המלחמה כדי שבבוא היום וועדות החקירה יסתיימו נזכור על אילו שאלות אנו זקוקים לתשובה.

המחדלים:

-מדוע צה"ל הכניס את לוחמי מגלן לכפר מרון א-ראס בצהריי היום תוך כדי חשיפת הכוח לטילי הנ"ט של חיזבאללה?
-מדוע לאחר שהסכיל לפעול תחת החשיכה תקף עם כוחות מיוחדים קטנים ללא ניצול יתרון הגודל של הצבא? כך שכוחותינו התמודדו בנחיתות מספרים וספגו אבידות קשות.
תשובה מסתמנת: כוחות המילואים נזקקו לאימונים לפני הכניסה ללבנון מכיוון שלא אומנו באופן סדיר.
 -מדוע לאחר שהסכיל הצבא לפעול בכוח גדול כגון הכוח שנכנס לבינת ג'ביל תקף יעד אחד בלבד ובכך איפשר לחיזבאללה להזרים כוחות מצפון ולחזק את כוחותיו בשטח?
-מדוע לאחר שהסכיל לפעול בכמה בכמה זירות במקביל ובכך מנטרל את האפשרות של חיזבאללה לנייד את כוחותיו בשטח, תקף את מוצבי חיזבאללה ישירות מכיוון הגבול הישראלי ולא איגף את המוצבים?
-מדוע כשכבר הבין כי עדיף לתקוף את מוצבי חיזבאללה מגבם בצפון היכן שהגנתם חלשה יותר הדבר נעשה באיטיות גדולה?
-למה רק לאחר שכל אזרח בישראל תהה מדוע צה"ל לא מנחית את חייליו באמצעות מסוקים רחוק בעומק האוייב באה הפעולה מאוחר מדי תוך כדי האצת החיילים לכבוש כמה שיותר שטחים ובכך סיכון חייהם למרות הפסקת האש שעמדה להיכנס לתוקף תוך זמן קצר.
-מדוע היה צורך להכניס את החיילים לעומק האוייב כאשר היה ידוע מראש שתוך יומיים תכנס לתוקפה הפסקת האש וצה"ל יצא מכל השטחים שהקיז דם כדי להשיגם?
תשובה מסתמנת: אולמרט טען כי השתמש בצבא למען הפעלת לחץ על האו"ם.
-מדוע נפגעה הסטי"ל חנית מטיל? מדוע לא קיבל הסטי"ל הוראה שזירת לבנון הוא זירת טילים ויש להפעיל את מערכות ההגנה?
תשובה מסתמנת: המודיעין העביר אזהרה לחיל הים אך הוא בחר להתעלם ממנה. כנראה האשמה נמצאת בשרשרת הפיקוד של חיל הים.
-מדוע קווי האספקה לא ליוו את התקדמות צה"ל וחיילים נאלצו לשתות מיים מבארות הכפרים? ציטוט האלוף אבי מזרחי: "מבחינתי חיילים יכולים לגנוב מזון מחנויות בלבנון"?

במשך המלחמה צה"ל דאג לבצע שגיאה אחר שגיאה אך הדבר הנורא מכל הוא שכל מהלך שביצע היה לאחר דיון מעמיק בין פרשני הטלוויה והכתבים בשטח שלמרבה ההפתעה כנראה הצליחו לנתח את המצב טוב יותר מקצינינו הבכירים. תחושת ההתנהלות של המלחמה הרגישה בערך כך:

פרשנים האסטרטגים מציעים בטלוויזיה דרך פעולה.
צה"ל פועל בדרך אחרת הגורמת לאבידות קשות!!
צה"ל מאמץ את עיצות הכתבים וממשיך עד למחדל הבא

הערות או מחדלים נוספים שיש לקבל עליהן תשובה בסוף המלחמה יתקבלו בתגובות בברכה.